מחקר שנערך לאחרונה בחן את השפעות טיפול בחמצן היפרברי על תפקוד הלב של אנשים הסובלים מ-COVID ממושך, המתייחס לבעיות בריאותיות שונות שנמשכות או חוזרות לאחר הדבקה ב-SARS-CoV-2.
בעיות אלו יכולות לכלול קצב לב לא תקין וסיכון מוגבר לתפקוד לקוי של מערכת הלב וכלי הדם. החוקרים מצאו כי שאיפת חמצן טהור בלחץ גבוה עשויה לסייע בשיפור התכווצויות הלב בחולי COVID ארוכי טווח.
את המחקר הובילה פרופסור מרינה לייטמן מבית הספר לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב וממרכז הרפואי שמיר. למרות שהממצאים הוצגו בכנס במאי 2023 שאורגן על ידי האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, הם טרם עברו ביקורת עמיתים.
בעיות ארוכות של COVID ובעיות לב
תסמונת פוסט-קורונה (COVID-19) משפיעה על כ-10-20% מהאנשים שחלו ב-COVID-19. בעוד שרוב האנשים מחלימים לחלוטין מהנגיף, ניתן לאבחן COVID ארוך כאשר התסמינים נמשכים לפחות שלושה חודשים לאחר הופעת תסמיני COVID-19.
תסמינים של COVID ממושך כוללים מגוון בעיות בריאותיות, כולל קוצר נשימה, קשיים קוגניטיביים (המכונים ערפל מוחי), דיכאון וסיבוכים קרדיווסקולריים רבים. אנשים עם COVID ממושך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב, אי ספיקת לב ומצבים קשורים אחרים.
אפילו אנשים שלא סבלו מבעיות לב קודמות או סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם חוו תסמינים אלה, כפי שצוין במחקר שנערך בשנת 2022.
שיטות המחקר
ד"ר לייטמן ושותפיה גייסו 60 חולים שחוו תסמינים ארוכי טווח של COVID-19, אפילו לאחר מקרים קלים עד בינוניים, שנמשכו לפחות שלושה חודשים. הקבוצה כללה אנשים מאושפזים וגם אנשים שלא.
כדי לערוך את המחקר, החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות: אחת שקיבלה טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) והשנייה שקיבלה הליך מדומה (דמה). ההקצאה בוצעה באופן אקראי, עם מספר שווה של נבדקים בכל קבוצה. במהלך שמונה שבועות, כל אדם עבר חמישה מפגשים בשבוע.
קבוצת הטיפול ב-HBOT קיבלה 100% חמצן בלחץ של 2 אטמוספרות למשך 90 דקות, עם הפסקות קצרות כל 20 דקות. מצד שני, קבוצת הדמה קיבלה 21% חמצן בלחץ של אטמוספרה אחת למשך זמן זהה אך ללא הפסקות.
בנוסף, כל המשתתפים עברו אקוקרדיוגרפיה, בדיקה להערכת תפקוד הלב, לפני מפגש ה-HBOT הראשון ושבוע עד שלושה שבועות לאחר המפגש האחרון.
בתחילת המחקר, ל-29 מתוך 60 המשתתפים היה ערך ממוצע של strain אורכי גלובלי (GLS) של -17.8%. מתוכם, 16 שויכו לקבוצת HBOT, בעוד ש-13 הנותרים היו בקבוצת הדמה.
תוצאות המחקר
לאחר הטיפולים, קבוצת ההתערבות חוותה עלייה ניכרת בממוצע GLS, שהגיעה ל-20.2%. באופן דומה, גם בקבוצת הדמה חלה עלייה בממוצע GLS, שהגיע ל-19.1%. עם זאת, רק המדידה הקודמת הראתה הבדל משמעותי בהשוואה למדידה הראשונית בתחילת המחקר.
ד"ר לייטמן ציין שכמעט מחצית מחולי הקורונה ארוכי הטווח סבלו מתפקוד לבבי לקוי בתחילת המחקר, כפי שצוין על ידי GLS. אף על פי כן, כל המשתתפים במחקר הציגו מקטע פליטה תקין, שהוא מדד סטנדרטי המשמש להערכת יכולות ההתכווצות וההרפיה של הלב במהלך שאיבת דם.
ד"ר לייטמן הגיע למסקנה כי מקטע הפליטה לבדו אינו רגיש מספיק כדי לזהות חולי COVID ארוכי טווח שעשויים להיות בעלי תפקוד לב מופחת.
לשימוש בטיפול בחמצן עשויים להיות יתרונות פוטנציאליים.
לדברי ד"ר מורגן, ממצאי המחקר מצביעים על מגמה חיובית בטיפול בחמצן היפרברי.
עם זאת, היא ממליצה לנקוט משנה זהירות, וקובעת כי טיפול בחמצן היפרברי אינו טיפול מקובל באופן אוניברסלי ודורש מחקר נוסף. בנוסף, קיימים חששות לגבי עלייה אפשרית בהפרעות קצב, בהתבסס על מחקרים מסוימים.
ד"ר לייטמן ושותפיה הגיעו למסקנה כי טיפול בחמצן היפרברי יכול להיות יתרון לחולים עם COVID ארוך טווח. היא מציעה כי יש צורך במחקר נוסף כדי לזהות אילו חולים ייהנו ממנו ביותר, אך ייתכן שיהיה מועיל לכל חולי הקורונה הארוכים לעבור הערכה של עומס אורכי גלובלי ולשקול טיפול בחמצן היפרברי אם תפקוד הלב שלהם לקוי.
ד"ר לייטמן גם מביע תקווה שמחקרים נוספים יוכלו לספק תוצאות ארוכות טווח ולסייע לאנשי מקצוע בתחום הבריאות בקביעת המספר האופטימלי של טיפולי חמצן היפרבריים.
זמן פרסום: 05 באוגוסט 2023