מחקר שנערך לאחרונה חקר את ההשפעות של טיפול בחמצן היפרברי על תפקוד הלב של אנשים שחווים נגיף קורונה ארוך, המתייחס לבעיות בריאותיות שונות הנמשכות או חוזרות לאחר זיהום ב-SARS-CoV-2.
בעיות אלו יכולות לכלול קצב לב חריג וסיכון מוגבר לתפקוד לקוי של הלב וכלי הדם.החוקרים מצאו כי שאיפת חמצן טהור בלחץ גבוה עשויה לסייע בשיפור התכווצויות הלב בחולי נגיף ארוכים.
את המחקר הובילה פרופסור מרינה לייטמן מבית הספר לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שמיר בישראל.למרות שהממצאים הוצגו בכנס במאי 2023 שערך האגודה האירופית לקרדיולוגיה, הם עדיין לא עברו ביקורת עמיתים.
ארוכות נגיף הקורונה ודאגות הלב
COVID-19 ארוך, המכונה גם תסמונת פוסט-COVID, משפיע על כ-10-20% מהאנשים שחלו ב-COVID-19.בעוד שרוב האנשים מחלימים לחלוטין מהנגיף, ניתן לאבחן COVID-19 כאשר התסמינים נמשכים לפחות שלושה חודשים לאחר ההופעה הראשונית של תסמיני COVID-19.
תסמינים של COVID ארוך כוללים בעיות בריאותיות שונות, כולל קוצר נשימה, קשיים קוגניטיביים (המכונה ערפל מוחי), דיכאון וסיבוכים קרדיווסקולריים רבים.אנשים עם COVID ארוך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב, אי ספיקת לב ומצבים קשורים אחרים.
אפילו אנשים שלא סבלו מבעיות לב קודמות או בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם חוו את התסמינים הללו, כפי שצוין ממחקר שנערך בשנת 2022.
שיטות המחקר
ד"ר לייטמן ושותפיה גייסו 60 חולים שחוו תסמינים ארוכי טווח של COVID-19, גם לאחר מקרים קלים עד בינוניים, שנמשכו לפחות שלושה חודשים.הקבוצה כללה גם אנשים מאושפזים וגם לא מאושפזים.
כדי לערוך את המחקר שלהם, החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות: האחת קיבלה טיפול חמצן היפרברי (HBOT) והשנייה קיבלה פרוצדורה מדומה (דמה).המטלה נעשתה באופן אקראי, עם מספר שווה של נבדקים בכל קבוצה.במהלך שמונה שבועות, כל אדם עבר חמישה מפגשים בשבוע.
קבוצת HBOT קיבלה 100% חמצן בלחץ של 2 אטמוספרות למשך 90 דקות, עם הפסקות קצרות כל 20 דקות.מצד שני, קבוצת הדמה קיבלה 21% חמצן בלחץ של 1 אטמוספירה במשך אותו זמן אך ללא הפסקות.
בנוסף, כל המשתתפים עברו אקו לב, בדיקה להערכת תפקוד הלב, לפני פגישת ה-HBOT הראשונה ושבוע עד 3 שבועות לאחר הפגישה האחרונה.
בתחילת המחקר, ל-29 מתוך 60 המשתתפים היה ערך ממוצע גלובלי אורך (GLS) של -17.8%.מתוכם, 16 שובצו לקבוצת HBOT, בעוד 13 הנותרים היו בקבוצת הדמה.
תוצאות המחקר
לאחר שעברה את הטיפולים, קבוצת ההתערבות חוותה עלייה ניכרת ב-GLS הממוצע, והגיעה ל-20.2%.בדומה, גם לקבוצת הדמה הייתה עלייה ב-GLS הממוצע שהגיע ל-19.1%.עם זאת, רק המדידה הקודמת הראתה הבדל משמעותי לעומת המדידה הראשונית בתחילת המחקר.
ד"ר לייטמן ערך תצפית שכמעט מחצית מחולי ה-COVID הארוכים סבלו מפגיעה בתפקוד הלב בתחילת המחקר, כפי שצוין על ידי GLS.עם זאת, כל המשתתפים במחקר הפגינו שבר פליטה תקין, שהוא מדידה סטנדרטית המשמשת להערכת יכולות ההתכווצות וההרפיה של הלב במהלך שאיבת הדם.
ד"ר לייטמן הגיע למסקנה שחלק הפליטה לבדו אינו רגיש מספיק כדי לזהות חולי COVID ארוכים שאולי יש להם תפקוד לב מופחת.
לשימוש בטיפול בחמצן עשוי להיות יתרונות פוטנציאליים.
לדברי ד"ר מורגן, ממצאי המחקר מצביעים על מגמה חיובית בטיפול בחמצן היפרברי.
עם זאת, היא ממליצה להיזהר, וקובעת שטיפול בחמצן היפרברי אינו טיפול מקובל בעולם ודורש בדיקה נוספת.בנוסף, יש חששות לגבי עלייה אפשרית בהפרעות קצב בהתבסס על מחקרים מסוימים.
ד"ר לייטמן ושותפיה הגיעו למסקנה שטיפול בחמצן היפרברי יכול להיות יתרון לחולים עם נגיף קורונה ארוך.היא מציעה שיש צורך במחקר נוסף כדי לזהות אילו חולים ירוויחו הכי הרבה, אבל זה עשוי להיות מועיל לכל חולי ה-COVID הארוכים לעבור הערכה של עומס אורך עולמי ולשקול טיפול בחמצן היפרברי אם תפקוד הלב שלהם נפגע.
ד"ר לייטמן גם מביע את התקווה שמחקרים נוספים יכולים לספק תוצאות ארוכות טווח ולסייע לאנשי מקצוע בתחום הבריאות בקביעת המספר האופטימלי של טיפולי חמצן היפרברי.
זמן פרסום: אוגוסט-05-2023